שימור ביפו.

רחוב הסלסלה 26.

בניין זה הוכרז כבניין לשימור בדרגה שמאפשרת ניצול זכויות בניה, כלומר אפשרות תוספות קומה/קומות. בבניין זה ניסיתי לשקם ולשחזר בצורה מוקפדת ואדוקה את החלקים הקיימים על מנת לשמור על האותנטיות והערכים האדריכליים שלהם.
יש כאלה שיגידו שלגבי תוספות הבניה לא נהגתי באותה משמעת מדעית:
לא הדגשתי את המפגש בין החדש לישן ולא יצרתי ניגוד סגנונות בין הקיים למוצע שבאמצעותו הייתי אמור להבליט את השינוי בין המקורי המשומר לבניה החדשה ה"עכשווית".
אינטואיטיבית העדפתי ליצור המשכיות, אסתטיקה אחת, קומפוזיציה אחת. לא הייתי שלם עם עצמי כי חששתי שאני פועל מתוך מניעים אסטטיים "אנוכיים" ומקפח את ה"שימור" ולכן חידדתי לעצמי את הסוגייה והגעתי לתובנה שבמבנים שבהם הנפח הבנוי והפרופורציות (כלומר היחס בין גובהם לרוחבם) הוא לא פרמטר לשימור, אין סיבה למקד את המאמצים העיצוביים בשמירה על פרופורציות המבנה הקיים. יתרה מזו, הדגשת יתר של הנפח הבנוי הקיים במקרים כאלה עלולה להסיט את תשומת הלב מהמרכיבים שמייחדים את הבניין.
לבניין המקורי ברחוב הסלסלה תוכננה תוספת של קומה נוספת ע"י מי שבנה אותו, ניתן היה להבין זאת מכיוון שעל גג המבנה הקיים היו סימני התחלות בניה לקומה נוספת. ולכן לא ראיתי נחיצות בהדגשת הנפח הבנוי כפרמטר לשימור ותכננתי את הקומה החלקית הנוספת כהמשך "טבעי" לשתי הקומות הקיימות.