דופלקס ביפו העתיקה.

סמטת שמעון הבורסקאי 4.

במבנה שעובי קירותיו 80 ס"מ, גבהי חללים של כ- 4.5 מ' עם דלתות בגובה 1.8 מ', כלומר גובה החלל כפי 3 מגובה הדלת ורוחב הדלת הוא כעומקה כ- 80 ס"מ, משהו בקנה המידה שאנחנו רגילים אליו, מבתי המגורים שלנו, משתבש. הכל נראה יותר מאסיבי, גושני ומונומנטלי, חפצים "נורמליים" הולכים בו לאיבוד.
המבנה העתיק הזה עושה לי אסוציאציה של השרידים הארכיאולוגיים ההלניסטיים והרומאים, משהו בקנה מידה אחר שנוצר על מנת לשרוד לעד.
מה ששרד מהתקופות האלה הוא למעשה אבן בלבד (לפעמים גם ברונזה) האבנים כבר לא במקומן המקורי, אבל עדיין שומרות על ייחודן וכבודן בזכות גושי האבן החריגים בגודלם ובזכות עיבודם המקצועי והמדויק להפליא.
אנחנו רגילים לראות אבני בניה שגודלן נגזר ממה ששני אנשים מסוגלים להרים. השימוש באבנים כבדות יותר מצריך מנופים וגלגלות ולכן הימצאותן מעידה על חברה מאורגנת, בעלת טכנולוגיות מפותחות.
בעיצוב החדש נרצה לעשות שימוש באבנים גדולות ומאסיביות כאילו לקוחות מחפירות ארכיאולוגיות הלניסטיות. על מנת להדגיש ולחזק את איכויות המבנה הקיים נשתמש באבן "חברונית" - אבן גיר הומוגנית, קשה וכמעט לבנה שתיצור במידה מסוימת ניגוד לאבן הכורכר המחוררת בגוון אפור צהבהב.
מאז התקופה הרומית, כנראה בגלל קשיי שינוע של האבן מההר לחוף, כמעט ולא נעשה שימוש בשילוב בין שתי האבנים הללו במישור החוף.
אבן הכורכר היא לא אבן שנוחה לגילוף, במקומות שהיה צורך בגילופי אבן השתמשו באבן גיר מתחילת הרי השומרון (אזור רמלה) - אבן בהירה ורכה הרבה יותר מהאבן ה"חברונית".
רצפת הבית תהיה עשויה מפסיפס, רצפות פסיפס היו בארץ ישראל גם אחרי התקופה הרומית עד המאה ה-5-6. הניגוד בין הקירות המאסיביים לאבנים הקטנטנות של הפסיפס ידגישו ויעצימו עוד יותר את מסת הקירות הקיימים.
חומר נוסף שנשתמש בו במבנה זה הוא הפליז, פליז עם פטינה כהה מושחמת.
הפליז והברונזה הן מתכות איכותיות שניתן להשתמש בהן בחזותן הטבעית עם פטינה בלבד, ללא צביעה, לאקות או טיפול אחר שישנה את חזות החומר, אפילו בתנאי הלחות הקשה שיש ביפו העתיקה. בנוסף לכך, חומרים אלה, הפליז והברונזה, לא ישנו את חזותם לאורך דורות.
חלונות, דלתות, דלתות של ארונות, ברזים, כיורים ואביזרים שונים יהיו עשויים מפרופילים, לוחות, רשתות ו/או יציקות מפליז. לצד השימוש הרחב שנעשה בפליז חלק מהחלונות והדלתות יהיו עשויים מעץ. אף על פי שבבניה האוטנטית עיבוד העץ לא הגיע לרמות המקצועיות של עיבוד האבן, ננסה לעשות מאמץ להשתמש בעץ ארז ממוחזר שהיה מקובל ביפו ולצפות אותו בשמנים טבעיים שישמרו טוב ככל שניתן על העץ.
חומר נוסף שנעשה בו שימוש הוא הזכוכית. הזכוכית היא כנראה המצאה פיניקית והיה ניתן לקשור אותה ליפו עם "סיפורים מרתקים" אבל אני מודה שהבחירה בזכוכית היא לא בחירה נוסטלגית אלא ההיפך, היא נועדה לאזן את החזות האפלה והקודרת במקצת של החללים הקיימים.
שימוש בזכוכית כמחיצות יאפשר זרימת אור ופתיחות. השקיפות וזרימת החללים מאוד חשובה בפרויקט הזה במיוחד כי הקליינט שלנו הוא אדם שאוהב לארח ובעיקר להתאים את צורת האירוח שלו לאורח. לאור זאת, לא יהיה בבית חדר אורחים אחד ומוגדר אלא מספר חללי אירוח זורמים, אחד קרוב יותר לכניסה הראשית שישמש לפגישות עסקים קצרות, אחד "מרוקאי" עם ספות מרווחות, מאוד משפחתי וחם, חדר אירוח לארוחות, חלל אירוח פחות פורמלי עם טלוויזיה ובר משקאות, חמאם, חדר שינה לאורחים, מרפסת וגג עם נוף נהדר לנמל יפו ולים.