סימפוניה לשני כינורות, רבי חנינא 26, יפו.

בסימפוניה לשני כינורות של ויוואלדי, שני כינורות מנגנים שני מוטיבים שונים. פעם האחד דומיננטי והשני הוא הרקע, מלווה, ופעם הם מתחלפים בהובלה. בהמשך, שני המוטיבים מתלכדים וחוזר חלילה.
פירושו של דבר, שלא בכל יצירה מוסיקלית אמנותית או אדריכלית חייב להיות נושא או מוטיב מרכזי אחד ודומיננטי. ביצירה, אפשר שיהיה יותר מרעיון מרכזי או מוטיב דומיננטי אחד.
ברחוב רבי חנינא 26 ביפו, תכננתי בית למשפחתי. התלבטתי זמן רב בין שני רעיונות מרכזיים שבאמצעותם רציתי להגדיר את העיצוב והאופי של הבית.
רעיון אחד היה "בניה יפואית": סגנון בניה עם טכנולוגיה ופרטים עיצוביים מוגדרים וברורים, בניה מסורתית, גיאומטרית וסימטרית. הרעיון השני היה שאיפה להכניס את הטבע לתוך הבית. טבע כמו שהוא, בצורה פיגורטיבית, כמו שמפסלים דיוקן, בשל חשיבותה של הדמות המפוסלת, עם כל חוסר הסימטריה והרנדומליות שנובעים מכך מבלי להפוך את הטבע למשהו "נשלט" – אורנמנטלי גיאומטרי. לא יכולתי לתאר לעצמי את הבית כשאחד מהמוטיבים הללו הופך למוטיב משני או מקופח.
לבסוף, השלמתי עם חוסר היכולת שלי לבחור, יותר ויותר נשאבתי לפתרונות עיצוביים שמשלבים את שני המוטיבים שהם לכאורה מנוגדים עד שהשילוב עצמו הפך למוטיב המרכזי של הבית.

להלן מספר דוגמאות אקראיות:
• המרצפות הן לכאורה מרצפות טרצו "יפואיות" מסורתיות מצוירות, אך המוטיב העיטורי, במקום גיאומטרי מסורתי, הפך לעלי גפן פיגורטיביים ש"התפזרו" על הרצפה באופן רנדומלי. עלי הגפן חתוכים בלייזר מלוחות שיש "ורונה" (בגוון עלי גפן יבשים) ויצוקים לתוך המרצפות.
• בחזית הבניין שלישיית חלונות דוגמת חלונות בתי ה"ליוואן" ביפו. מסגרות החלונות והעמודים ביניהם מסותתים בשיש לבן (כמקובל בבתי ה"ליוואן" העותמאניים) בפרופורציות ועיבודי אבן מסורתיים, אולם כותרות העמודים, במקום שיהיו אורנמנטליים, מפוסלים בדמות צמחייה ים תיכונית בגישה פיגורטיבית.
• גמר החזיתות הוא שילוב בין טיח יפואי מסורתי לבין אבן כורכר מקומית. ציפוי האבן הופך בנקודה מסוימת מציפוי שטוח לתבליט בדמות עץ. כאילו שעצי הגינה שממול פלשו לחזית הבית ובהמשך אף פלשו לתוך הבית בדמות עץ בגודל טבעי, מפוסל מגבס שניצב במרכז הבית. ענפי העץ המפוסל משמשים כמעקה לגרם המדרגות העולה לקומה העליונה, הענפים חודרים דרך המדרגות המסותתות באבן מקומית בעיבוד ופרטים יפואיים טיפוסיים.
חלל המדרגות מקבל תאורה טבעית שמתחקה אחרי האור שמבצבץ דרך צמרות העצים, זאת ע"י שילוב כוסות זכוכית ביציקת הגג.

כמעט מיותר לציין כי השימוש בחומרים טבעיים טיפוסיים ליפו כמו אבן כורכר, טיח סיד, תריסי עץ וכו' רלוונטיים באותה מידה לבניה היפואית המסורתית ולעיצוב ה"טבעי".

חשוב לי לציין מספר אנשים שבזכותם הרעיונות הדי מורכבים המתוארים כאן יצאו לפועל ובוצעו ברמה מקצועית ואמנותית מאוד גבוה:

• ראשית, אבי, הפסל אנדריי רבס ז"ל
• ידידי ותלמידו, אמן האבן, עופר גרוסמן
• ידידי עומר גוטי שפיקח על הבניה ותרם רבות לעיצוב ה"יפואי" של הבניין.
  כל אחד מהם הפנים והזדהה עם הרעיון המרכזי בתחומו והוביל אותו צעד נוסף קדימה, לאור אישיותו והשקפת עולמו העיצובית.