השתלבות במרקם האורבני. אבן שושן 8, יפו.

המרקם האורבני של אזור שוק הפשפשים ביפו הוא נגזרת של תוכניות בנין עיר מנדטוריות שנעשו במקצועיות שאפיינה את הקולוניאליזם הבריטי. המוציאים לפועל של התוכניות היו תושבי יפו המוסלמים והנוצרים בעלי ידע ומסורת בניה נדירים.
כך נבנה המרכז האורבני החדש של יפו, עם הרבה פוטנציאל. בשנת 1936 עם פרוץ המרד הערבי נגד המנדט תנופת הבניה נקטעה, המרקם האורבני לא הושלם ואחרי קום המדינה אזור שוק הפשפשים סבל משנים רבות של הזנחה.
בשנת 1987 הוקם בעיריית תל אביב יפו צוות שהיה אחראי לתכנון שיקומה של יפו. אני הייתי ממקימיי הצוות וחבר בו עד שנת 1998 כאשר התוכניות שהייתי אחראי עליהן, פחות או יותר, הושלמו ואושרו. העיקרון התכנוני שגיבשנו היה לשמר ולהשלים את המרקם האורבני המקורי תוך התאמתו לתקופתנו.

אבן שושן 8

הבניינים באזור רחוב אבן שושן ויהודה הימית נבנו כמה שנים אחרי המבנה ברחוב רבי חנינא 15-19, סמוך יותר להשלמת בנית הנמל המחודש בשנת 1936.
סגנון הבניה התרחק קצת מהבניה העותמנית והפך ל"מודרני יותר" בניינים גבוהים יותר בני 3-4 קומות, בניה בבטון מזוין ובלוקים (ללא אבן כורכר) גגות שטוחים, חלונות גדולים יותר ובעיקר רחבים יותר, תריסי גלילה, מרפסות ארוכות לכל אורך חזית הבניין, ארקרים בנויים, שימוש בחומרים אירופיים כמו רשת "נוירט" ורשת "אקספנדד", עץ אירופאי, ציפויים באבן "ירושלמית" ולא בניה באבן כורכר וכו'.
כהבהרה וכאינטרפטציה לשינויים האלה, נבנתה תוספת הקומות ברחוב אבן שושן 8. בניית כל מבנה כזה היא הזדמנות לחזק את המרקם האורבני הכללי ואת הדקויות שמאפיינות רחוב או מתחם כזה או אחר.